רם יאולוס בראיון לאתר chiportal לקראת כנס הסיליקון קלאב

לקראת מפגש הסיליקון קלאב אשר יעסוק בנושא “ניהול בהפרעה” שעתיד להתקיים בתאריך 29 ביוני 2020, התקיים  ראיון עם רם יאולוס, מנכ”ל קבוצת הייעוץ הניהולי נירם גיתן NGG, במדור “חמש עם…”, בנושא משבר הקורונה והשלכותיו על התרבות הארגונית בחברות הישראליות. בראיון בלעדי ל-Chiportal אומר רם: “מנהלים שהבינו שאין המדובר באירוע אקראי אלא בשינוי עמוק, עוסקים כבר עתה בעיצוב מחדש של הארגונים אותם הם מובילים, בכל מימד כמעט: דיגיטציה מואצת, תכנון אסטרטגי דינאמי, ניהול סיכונים, הגמשת מערכים, איזון משאבים והערכות הון אנושי כולל שינויים באיזונים בין האדם לטכנולוגיה ותהליכי הכשרה למקצועות נדרשים לעתיד הארגון ולתמיכה באסטרטגיה שלו”.
לפניכם הראיון המלא:

1. ראשית, נשמח להכיר אותך קצת יותר. תוכל לפרט במה עוסקת חברתך ומה ניסיונך המקצועי ?

אני בעל ניסון של 30 שנה בתעשיה וביעוץ, מוביל תהליכים ופרוייקטים בארץ ובחו”ל. הקמתי את קבוצת נירם גיתן NGG ב-1994 והיא כוללת שתי חברות:
נירם גיתן פתרונות ניהול ולמידה – עוסקת בתהליכי למידה, הטמעה, ניהול שינוי ארגוני, ניהול ומנהיגות, וחוויית לקוח. החברה מפעילה מרכז פיתוח למידה היברידית בישראל ומעורבת בתהליכי הדרכה והטמעה בכ-40 מדינות בעולם.
נירם גיתן פתרונות הנדסה ארגונית – עוסקת בטרנספורמציה ארגונית, מצוינות תפעולית, טרנספורמציה דיגיטלית ועולמות ניהול הלקוח. בנוסף החברה מפעילה צוות מומחים בתחומי תפעול, ייצור ושרשראות אספקה.

בשנים האחרונות פיתחה החברה פורטפוליו מתודולוגיות העוסק בהתמודדות ארגונית עם סביבה ב”הפרעה” ( Disruption) – בחינת מוכנות ארגונית, ניהול הטרנספורמציה הנדרשת לכל ארגון בסביבתו ופיתוח מנגנונים לתכנון אסטרטגי, דינאמי, וניהול סיכונים ומשברים.

2. משבר הקורונה גרם לחברות רבות לשנות דפוסי עבודה ובראש וראשונה לאפשר לעובדים לעבוד מרחוק/מהבית – האם לדעתך זהו שינוי ארוך טווח או שנחזור לעבודה משרדית עם סיום המשבר?

כבר עתה השינוי הוא עמוק אולם ילך ויעמיק אף יותר. זאת מאחר שמשבר הקורונה איננו משבר חד פעמי אלא סממן של עידן חדש – עידן הדחיפות, עידן בו נאלצים ארגונים להתמודד עם שינויים דרסטיים בקצבים הולכים וגוברים. היכולת לתכנן יורדת והצורך לאמץ שיטות ומנגנונים חדשים על מנת להתמודד עם האצת הקצב ועם המורכבות עולה. את הניצנים הראשונים אנו רואים זה מספר שנים, אך בהיותנו יצורים הלומדים מניסיוננו ברוב המקרים, המודעות מגיעה עם המשבר המשמעותי הראשון, משבר הקורונה. יחד עם זאת יש מנהלים רבים החושבים שזהו משבר נקודתי, שיחלוף ושעולם כמנהגו ינהג.

מנהלים שהבינו שאין המדובר באירוע אקראי אלא בשינוי עמוק, עוסקים כבר עתה בעיצוב מחדש של הארגונים אותם הם מובילים, בכל מימד כמעט: דיגיטציה מואצת, תכנון אסטרטגי דינאמי, ניהול סיכונים, הגמשת מערכים, איזון משאבים והערכות הון אנושי כולל שינויים באיזונים בין האדם לטכנולוגיה ותהליכי הכשרה למקצועות נדרשים לעתיד הארגון ולתמיכה באסטרטגיה שלו.

3. אילו שינויים נוספים אתה צופה בעולם העסקי בעקבות המשבר? האם השימוש בטכנולוגיה יגבר או יקטן?

אין ספק שהשימוש בטכנולוגיה יגבר, ארגונים רבים גילו במהלך משבר הקורונה שניתן לעשות יותר בפחות ועל כן יפעלו, באופן מואץ, להשגת התייעלות באמצעות הטכנולוגיה. המגמה תהיה לשפר ביצועים ולהסיט פעולות מתוך הארגון החוצה, לביצוע על ידי לקוחות. אימוץ טכנולוגיות והטמעתן, תהליך שתפס חלק נכבד בחיים ארגוניים כבר קודם לכן יאיץ מגמה זו באופן משמעותי בעתיד הקרוב. במקביל, מנהלים יבחנו מחדש דרכי פעולה, כמו מיקום מתקני ייצור, רמות מלאי, תלות בספקים יחידים ועוד. חשיבת ה- Disruption הולכת ומחלחלת בדרגי הניהול השונים ורבים מחפשים דרכי פעולה חדשות, במקום ו/או במקביל לותיקות.

4. האם כעת לארגז הכלים של כל מנכ”ל צריך להוסיף תוכנית היערכות לברבור שחור?

על כל מנכ”ל לבחון את השרידות הארגונית שלו, הנחות היסוד על פיהן נקבעו אסטרטגיות ותוכניות עבודה בעבר לא יאפשרו לצלוח משברים בעתיד, ואסור להניח שמשבר עמוק כמו זה שאנו חווים כעת יגובה תמיד בסיוע חיצוני. צרת רבים איננה מובטחת ובוודאי שאיננה נחמה.

הנחת היסוד העומדת בבסיסה של תיאוריית הברבור השחור, היא שהמין האנושי איננו יודע לצפות את האירוע כשהוא מתרחש, מפני שהמופע של אירוע מסוג זה קשה, עד בלתי אפשרי, לחיזוי ולכן ההיערכות חייבת להיות תמידית. כמובן שלא ניתן להיערך לכל אירוע ואירוע ולכן התשובה יושבת בחשיבה האסטרטגית ובהיערכות הארגונית הכוללת. הנחות היסוד של העבר אינן רלוונטיות ואולי הנחת היסוד הרלוונטית היחידה היא ש”אין הנחות יסוד”. כל מה שעובד טוב תובע בחינה מחדש. פיזור סיכונים ושרידות הם שם המשחק בעולם בהפרעה.

5. האם כל ארגון בכל תחום יכול להכין עצמו למשבר? חברות תעופה, מסעדות ובתי מלון טוענים כי גם תוכנית מגירה לא עוזרת בתקופה בה העולם כולו נכנס למצוקה ונסגר בבתים.

כל ארגון יכול לשפר עמדה ולפתח מוכנות ושרידות טובים יותר מאילו הקיימים בו בכל נקודת זמן, בין אם באופן בו הוא מעסיק עובדים, לאופן בו הוא מנהל את עלויות התשתית שלו, באופן בו הוא מנהל מלאי, מקורות אספקה וספקים, וכמובן באופן בו הוא עושה שימוש בטכנולוגיה.
האתגר של כולנו לא הסתיים בתקופת הסגר אלא ממשיך להיות חי ובועט זמן רב אחריו והשאלה היא האם לאחר המשבר הזה, כשיבוא המשבר הבא, יהיה אשר יהיה, ארגון שלא הכין את עצמו, עדיין ישרוד. “תוכנית מגרה” איננה מהווה פתרון. המוכנות היא יומיומית, תכנית המגרה נכונה לדרך פעולת הארגון בעת המשבר עצמו אך לא תספיק לאף ארגון על מנת לצלוח אותו.

דירקטורים, מנכ”לים ומנהלים בכירים מתחומי ההייטק השונים מוזמנים להירשם 

אהבתם את המאמר, שתפו עם חברים

שיתוף ב facebook
Share on Facebook
שיתוף ב linkedin
Share on Linkdin

רם יאולוס בראיון לאתר chiportal לקראת כנס הסיליקון קלאב

אהבתם את המאמר, שתפו עם חברים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin