העולם בהפרעה – הסכנה באי ההבנה איך הטכנולוגיה מטפסת מעל לראשם של מקבלי ההחלטות

טכנולוגיה אסטרטגית

עד לפני שנים ספורות מקבלי החלטות בארגונים, בבואם לבחור מערכות מורכבות לניהול הארגון או לעבודה בממשק לקוח,  התלבטו בין סוגי מערכות ERP ו- CRM ולרוב זירת התחרות כללה 2-3 שחקנים מרכזיים אשר היה צריך לבחור ביניהם.

המודלים לקבלת ההחלטה היו פשוטים ובעיקרם התבססו על הגדרת צרכי הארגון והשוואת הפתרונות החלופיים אל מול ההגדרות הללו, ואולי כתוספת נחמדה בדקו והשוו עלויות, לוחות זמנים להטמעה ורמת השירות בה נודעו השחקנים הראשיים הללו אשר יש לבחור ביניהם

אלא שחוקי המשחק השתנו,בעולם שהופך יותר ויותר טכנולוגי, בכל רגע נתון, מגוון הטכנולוגיות הוא רחב והפתרונות האפשריים שניתן לבחור ביניהם – מספרם גדול בהרבה מ2-3 מערכות או ספקים מרכזיים.

אולם זו איננה המורכבות העיקרית, שכן אם כל העניין הוא שמספר השחקנים במגרש גדל, המשמעות הייתה מעט יותר עבודה….

אז זהו, שלא!

טכנולוגיות ענן, ביג דאטה, בינה מלאכותית, זיהוי קולי, מציאות מדומה ורבודה, בלוקצ’יין, כול הטכנולוגיות מתפתחות בקצב מהיר, נקשרות האחת בשנייה ומשפיעות על הדרך בה חושבים ופועלים ארגונים.

הטכנולוגיה הופכת משחקן פלטפורמה להיות מרכז העניין, הליבה. דיגיטציה של תהליכים משפיעה על יעילות ואפקטיביות ארגונית ועל היכולת לבצע כמעט כל פעולה – ובכלל להתקיים. השקעה בכל כיוון טכנולוגי הפכה להחלטה אסטרטגית והחלטות אלו הופכות להיות מרכז המשקל במרחב הארגוני. החלטות ההשקעה של היום הפכו להיות קיומיות למחר.

החלטה לא נכונה ( אם ניתן להגדיר בהווה מה נכון ומה לא) תיקח את הארגון רחוק מהמקום אליו הוא נדרש להגיע  ואולי תמנע ממנו לתקן, בעתיד הקרוב ,את כיוון המסלול בדרך להשגת יעדיו.

שווקים בהפרעה

הבנת מגמות ההתפתחות בשווקים , ההבנה מה ישפיע מחר על המודל העסקי שלנו אל מול מגמות ההתפתחות , אילו יכולות יש לפתח היום על מנת לאפשר מרחב גמישות מחר, מה יידרש לנו מחר כדי להתקיים ולהמשיך ולשגשג – כל אלו הינן שאלות אסטרטגיות שאינן קשורות עוד לסוג השאלות אליו נדרשנו בעבר.

עד היום שאלנו את עצמנו שאלות אסטרטגיות הקשורות לסחר, יכולות ייצור והפצה, סל מוצרים, לקוחות ומתחרים. אלו כבר אינן ה-“שאלות” אלא רק עוד כמה שאלות. שאלות נוספות שיש לשאול: מיהם הצרכנים העתידיים? מה יהיו הרגלי הצריכה שלהם? מהם המודלים העסקיים העתידיים, איפה ניתן לייצר יתרון יחסי ומעל לכול השאלות החשובות והמהותיות הללו מרחפת השאלה:  אילו טכנולוגיות ישנו את כללי המשחק.

נא להכיר: הטכנולוג הראשי- המנכ”ל

המנכ”ל חייב להפוך לבעל הבנה אסטרטגית, טכנולוגית. הבנה אסטרטגית ענפית כבר אינה מספיקה ולו רק עקב העובדה שאין כבר ענפים הומוגניים והכל משתלב לכאוס אחד גדול.

כיצד יפעל מנכ”ל שאיננו מגיע מרקע טכנולוגי?

האם ייקח אליו את סמנכ”ל מערכות המידע שלו וידונו בנושאים השונים? האם ידון בשאלות אלו עם סמנכ”ל האסטרטגיה שלו?

השאלה היא האם קיימת מספיק הבנה בארגון על מנת לתת תשובות לשאלות שהזכרנו, יש לבחון גם עד כמה אנו נטועים בתפישות עולם קודמות וכמה אנו מבינים את ה”סרט” החדש המתפתח לנגד עינינו.

בעולם החדש שנוצר כנראה שלמנכ”ל, סמנכ”ל מערכות המידע וסמנכ”ל האסטרטגיה אין ברירה והם יאלצו, ביחד,  לצלול אל תוך מארג הטכנולוגיות המתפתחות על מנת להבין זה את תחומו של זה  ולשלב ידיים בתובנות של התחומים השונים על מנת להשכיל ולהתאים את ההחלטות הארגוניות למצב הקיים אצלם באופן הרמוני ומדויק

תהליך חשיבה אסטרטגי חדש

מנכ”ל, סמנכ”ל אסטרטגיה וסמנכ”ל מערכות מידע ידרשו לייצר תהליך חשיבה חדש אשר בו אין הירארכיה בין האסטרטגיה לטכנולוגיה אלא דבר קשור לדבר ומהערבוב החדש עולות שאלות חדשות וניתנות תשובות חדשות אשר לפחות את חלקן לא ניתן לאמת בהווה.

התהליך שהם נדרשים לו הוא תהליך שמתחיל ולא ברור האם יסתיים. תהליך שמטרתו מעקב אסטרטגי על ההתפתחות הטכנולוגית, מיפוי סיכונים, איתור הזדמנויות וקבלת החלטות אשר בבסיסה הפחתת עלות הטעות ולאו דווקא הבאת הפתרון המיטבי.