מאמרים ופרסומים
מאמרים
ופרסומים

האם הבינה המלאכותית תחליף אותנו בעבודה? רם יאולוס בריאיון ל"צבע הכסף" ברשת ב'

רם יאולוס - בינה מלאכותית

רם יאולוס מנכ”ל קבוצת נירם גיתן NGG, ומומחה לארגונים בהפרעה, התראיין לתכנית “צבע הכסף” עם יאיר ויינרב, ברשת ב’ ודיבר על היעלמותם של כמחצית מן המקצועות בשוק – והחלפתם על ידי מערכות בינה מלאכותית

יאיר הציג את הנושא עליו דובר לאחרונה רבות ומטריד אותנו מאוד. מדובר בהיעלמות מקצועות רבים מן העולם מסיבות שונות אשר העיקרית בהן היא בינה מלאכותית העתידה להחליף את המגע האנושי. באותו הקשר הוא הציג מחקר חדש של ה-OECD שפורסם לאחרונה ומזהיר מפני היעלמותם של כמחצית מהמקצועות בשוק.

מה זה ארגונים בהפרעה?

“מדובר בשינויים הנגרמים, ברובם, כתוצאה מכניסה של טכנולוגיה, שמשנה לחלוטין את שיטות העבודה והתהליכים בתוך הארגונים, ובנוסף על הופעה של מודלים עסקיים שמשפיעים על היכולת של הארגונים לפעול”.

איזה ארגון למשל?

“רוב הארגונים מצויים כבר היום בהפרעה, ברמה כזאת או אחרת. Gett טקסי למשל היא דוגמא לטכנולוגיה שמשתלטת על תחום המוניות ועולה ל”ראש שרשרת המזון”. אמזון מהווה עוד דוגמא שמשפיעה על יכולת תחרותית של הקמעונאים. מדובר במשהו יותר גלובלי שישפיע על כל אחד ואחת מאתנו”.

מי צריך לחשוש? אילו מקצועות ייעלמו מהעולם?

רם הסביר כי נראה בעתיד תופעות קיצוניות. יהיו מקצועות שיהיה להם ביקוש רב וכאלה שיהיה מחסור בהם, וכאלה שייעלמו, או ישתנו. יש להסתכל התמונה כמכלול – לא בהכרח תפקיד נעלם, אבל הוא כן משתנה בצורה דרמטית – ויהיו הרבה אנשים שייפגעו מהשינוי הזה. מי למשל? למשל, כל סוגי נותני השירות האנושיים שנמצאים במגע עם לקוח – בין אם הממשק טלפוני, ובין אם הממשק הוא במגע פנים אל פנים. אנחנו רואים את זה בקמעונאות, בבנקים, במוקדי שירות טלפוניים, כל אלה מקצועות שנמצאים בסיכון כזה או אחר.

לאו דווקא בינה מלאכותית, בסוף התהליך יש בנאדם

יאיר מחה על דבריו של רם וטען שיש לזה גבול מסוים. גם היום כשהוא מתקשר לבנק או לסוכן ביטוח, יש אמנם איזו מסכת של בינה מלאכותית שעלינו לתקשר אתה, אולם בסופו של דבר צריך להגיע לבן אנוש שרק הוא יכול לפתור לנו את הבעיה, או לתת לנו תשובה. תגובתו של רם הייתה כי אחוז הנושאים התובעים מגע, או שיח אנושי, הולך ומצטמצם והולך ועולה. כל מה שנמצא ברמת מיומנות נמוכה (ובכל נק’ זמן רמת המיומנות הנמוכה עולה גם היא), הולך ונהיה ממוחשב. בשלב ראשוני לאו דווקא מדובר בתהליך של בינה מלאכותית אלא פשוט תהליך של אוטומציה – היכולת לבוא במגע עם דאטה בייס של לקוח/ארגון שממנו נשלף נתון והעברתו בצורה אוטומטית ללקוח. בינה מלאכותית היא שכבה הרבה יותר מתקדמת, שמחליפה מיומנויות אנושיות ברמת התמחות גבוהה הרבה יותר, וזה כבר מביא אותנו לרמות גבוהות של ייתור משרות אנושיות והפיכתן לאוטומציה, או למחשוב כזה או אחר.

האם בעתיד נבנה בניינים בצורה אוטומטית?

יאיר ציין שהמחקר על היעלמותם של מקצועות מדבר על עובדי מטבח, על מנקים ועוזרים, עובדי כרייה ובנייה, אז האוטומציה תחליף את עובדי הבניין? בעתיד ייבנו בניינים בצורה אוטומטית? תשובתו של רם הייתה שימת סימני שאלה על המצוין במחקר. הוא הסביר שדווקא המקצועות אותם הזכיר יאיר הם כאלה שיש בהם צורך, למשל עובדי ניקיון, עובדי בניין- וכדומה. זה נכון שיש אוטומציה הולכת וגוברת, אבל הרבה קודם נראה את השינוי בקרב נותני השירות הנמצאים במגע ישיר עם לקוחות :עובדי בנקים, מוקדנים טלפוניים וגם עורכי דין בחברות הביטוח. עו”ד שמטפל בתביעה שניתן לעשות בה סטנדרטיזציה- ולמחשב אותה, גם הוא הולך לעבור שינוי ,או להיעלם לגמרי, מאחר והתהליך יהפוך ממוחשב לחלוטין.
כל הארגונים שאנו מכנים ארגוני שירות כגון בנקאות וביטוח, יעברו טרנספורמציה, או שינוי רחב היקף, וחלק מהמקצועות יהפכו מיותרים. למשל בדוגמא של הבנקים, אמנם לא ניתן להבחין בכך, אבל הם עוברים שינוי דרמטי. גם אם הסניפים יישארו, הרבה מאוד עובדים בסניפים יהפכו מיותרים.

אלגוריתם שעובר על חוזים משפטיים

יאיר סיפר על מחשוב שמאפשר להחליף את תפקידם של עורכי הדין, במציאת כשלים בחוזים מסובכים. גם במקרה זה עדיין יש אדם שעובר על מה שהמחשב עשה, אבל זה בהחלט חוסך המון כוח עבודה משפטי בדרך. רם הסכים ונתן כדוגמא את הפעולה הפשוטה של תרגום טקסט לשפה אחרת. יש היום המון כלים פשוטים שנגישים באינטרנט, הפועלים על בסיס אלגוריתמים ומסייעים בתרגום משפה לשפה. כך ניתן לייצר סטנדרטיזציה לטקסט ולתוכן ולהפעיל עליו בקלות יחסית אלגוריתם שיעשה את העבודה הבסיסית ורק אח”כ נדרשת עבודת מומחה.

ממחשוב בסיסי לבינה מלאכותית

זה העניין כאן. את העבודה הבסיסית, כלומר כל מה שנמצא ברמה התחתונה של המיומנות, קל מאוד למחשב. רק בהמשך יתפתח השלב המתקדם יותר בתהליך, שלו אנו קוראים בינה מלאכותית, והוא כבר נמצא בשיח טכנולוגי כיום בכל מקום.

People are People

יאיר הדגיש שהעיקר שבראש הפירמידה תמיד יעמוד האדם, וציין כי במחקר של ה-OECD מפורט כי בעלי המקצוע שלא צריכים לדאוג הם מורים, מומחי ייצוא, מנהלים בכירים ומומחי מנהל. כלומר את הראש האנושי בסופו של דבר אי אפשר להחליף, לפחות לא כרגע, אולי גם זה יקרה בעתיד. רם הסכים שבני האדם יישארו בני אדם, אבל סייג באומרו כי אין היום תחום שלא עובר שינוי.

האזינו לראיון המלא:

מודל מוכנות לעולם בהפרעה

קבוצת נירם גיתן פועלת על בסיס מודל רק ערוצי למוכנות אירגונית.
המודלים המשמשים כבסיס לעבודה נבחרים בהתאמה למיקוד שנקבע.

  • Dataהגדרת קלסתר המרכיבים המרכזיים הנדרשים למתן מענה אפקטיבי בתחום מוגדר
  • Disruptive strategyהגדרת קלסתר המרכיבים המרכזיים הנדרשים למתן מענה אפקטיבי בתחום מוגדר
  • Sensing navigationהגדרת קלסתר המרכיבים המרכזיים הנדרשים למתן מענה אפקטיבי בתחום מוגדר
  • Legacyהגדרת קלסתר המרכיבים המרכזיים הנדרשים למתן מענה אפקטיבי בתחום מוגדר
  • Cultureהגדרת קלסתר המרכיבים המרכזיים הנדרשים למתן מענה אפקטיבי בתחום מוגדר
  • Technologyהגדרת קלסתר המרכיבים המרכזיים הנדרשים למתן מענה אפקטיבי בתחום מוגדר
  • Agilityהגדרת קלסתר המרכיבים המרכזיים הנדרשים למתן מענה אפקטיבי בתחום מוגדר
  • Dataהגדרת קלסתר המרכיבים המרכזיים הנדרשים למתן מענה אפקטיבי בתחום מוגדר
  • Disruptive strategyהגדרת קלסתר המרכיבים המרכזיים הנדרשים למתן מענה אפקטיבי בתחום מוגדר
  • Sensing navigationהגדרת קלסתר המרכיבים המרכזיים הנדרשים למתן מענה אפקטיבי בתחום מוגדר
  • Legacyהגדרת קלסתר המרכיבים המרכזיים הנדרשים למתן מענה אפקטיבי בתחום מוגדר
  • Cultureהגדרת קלסתר המרכיבים המרכזיים הנדרשים למתן מענה אפקטיבי בתחום מוגדר
  • Technologyהגדרת קלסתר המרכיבים המרכזיים הנדרשים למתן מענה אפקטיבי בתחום מוגדר
  • Agilityהגדרת קלסתר המרכיבים המרכזיים הנדרשים למתן מענה אפקטיבי בתחום מוגדר