גיוון והכלה: טרנד בולט בעולם הארגוני

בניהול ארגונים, כמו בעולם האופנה, קיימים טרנדים. הטרנדים (מגמות) מופיעים חדשות לבקרים, ובניגוד למה שאנחנו חושבים הם אינם נובעים רק ממוחם הקודח של המעצבים (או של יועצי ניהול מאוניברסיטאות אמריקניות מובילות). הטרנדים מופיעים כמענה לבעיה שמטרידה את מובילי הענף בו מתפתח אותו הטרנד.

בשוק התעסוקה, לא בכדי, השתנה, בעשורים האחרונים, שמה של היחידה העוסקת במשאב האנושי. בעבר כונתה המחלקה בשמות רבים, עליהם ניתן למנות מהעבר היותר רחוק: כוח אדם, מנגנון, אמרכלות, ומהעבר היותר קרוב: משאבי אנוש, הון אנושי, טאלנט. בשנה-שנתיים האחרונות גם בתחום הגיוס הקלאסי השתנו הכותרות וכיום בלינקדאין- רשת חברתית, עסקית שהפכה לזירת צייד ראויה, תחום הגיוס מכונה, פעמים רבות,  Talent Acquisition- רכישת טאלנט.

טאלנט – “מוצר” בחסר

כן. קיים מחסור בטאלנטים, ולא רק בתחום הספורט. בכל ארגון המחשיב את עצמו קיים מאבק על יוצאי אוניברסיטאות מובחרות, “כוכב” טכנולוגי שכבר הצליח במקום250-250 אחר- ועל מנהלים טובים שמתאימים לעידן המטורף בו אנו חיים, ומוכנים לעשות דברים שהדור שלנו נדרש פחות לעשות. כל דור והאתגרים שלו.

לכל הארגונים יש (פחות או יותר) את אותן הטכנולוגיות, אותן הארצות לייצר בזול, אותן חברות הלוגיסטיקה לשינוע ואותן חברות אינטרנט חדשות-דנדשות כדי לקנות מהן שטחי פרסום ברשת.

לטאלנט יש יתרון על פני המחשב או המכונה. כך היה תמיד וכך ממשיך- רק קיצוני וחריף יותר. ארגונים נבדלים מארגונים אחרים ומייצרים יתרון תחרותי מובהק באמצעות ההון האנושי שלהם. גם תרבות ארגונית, המוכחת שוב ושוב במחקרים כגורם קריטי להצלחה (או לכישלון) מהווה גורם פסיכולוגי-סוציולוגי. אנושי.

על גאווה ודעות קדומות

עקב התאוצה הגוברת בעולם והטייתו למדינות מתפתחות, ישנו מחסור בטאלנטים לניהול. עקב ירידה בשיעורי ילודה במדינות מפותחות, חסרות בחלקי עולם מסוימים ידיים עובדות; ועקב דעות קדומות, מדינות שלמות מפספסות כוח אדם איכותי. כזה שיושב להם “מתחת לאף”, רחוק רק במעט מעבר למעגל המיידי, הטריוויאלי.

אצלנו בארץ ניתן לדבר על נשים, אתיופים, חרדים, מיעוטים, עולים חדשים, מבוגרים, צעירים, או בקיצור – כל מי שהוא לא גבר-אשכנזי-חילוני-בוגר-היחידה -נכונה-מהצבא-או-הפקולטה-הנכונה-מהאוניברסיטה-הנכונה. שום דבר לא נאמר בפרהסיה, אבל כולם מודעים לתופעה.

כאן נכנס הטרנד החדש: גיוון והכלה

המילים גיוון והכלה נועדו, כטרנד עולמי, להתייחס לסוגיית הטאלנט. לא כי המכון לדמוקרטיה השתלט על עולם העסקים (ביחד עם ארגוני הנשים) אלא מכיוון שהעולם הכלכלי זקוק ליותר. יותר ידיים עובדות, יותר משרות ניהוליות, יותר נקודות מבט על כל בעיה ויותר התייחסויות פורצות דרך לכל אתגר. כי העולם באמת השתגע.

מחקרים מוכיחים כבר עשרות שנים כי הגוונה (Diversity) של צוותים בכלל וצוותי ניהול, בפרט, מעלה בעשרות אחוזים את סיכוייה כל חברה להצליח לאורך זמן. מגוון נקודות מבט נובע מאופי-מקצוע-מגדר-סוציאליזציה של הפרט, אזי ככל שהצוותים מגוונים יותר, יש סיכוי “לתפור” אתגרים בצורה טובה יותר ובפרק זמן קצר. הכלה או הכללה (Inclusion) – נועדו לדבר על התרבות הארגונית. זו שבמקרים רבים מתקשה להכיל את השונה, כשהוא כבר מגיע, וגורמת לו (ללא כל כוונה רעה, פשוט מחוסר מודעות) להיפלט ולא להשיא תרומה משמעותית כשהוא כבר נמצא.

מטבחים לא כשרים פוגעים בחרדים, שעות מאוחרות לקיום ישיבות חשובות פוגעות ביכולתן של נשים להחזיק במשרות ניהוליות בכירות, העדר ידיעת אנגלית עלול לפגוע בקידום בחברות גלובליות ואלו רק הדוגמאות הפשוטות.

דרוש סמנכ”ל מגוון ומכיל

בחברות מובילות בעולם משקיעים כיום כסף, זמן, תשומת לב ותכנון לנושא כוח האדם המגוון, והטמעתו בחברה בצורה שתאפשר לשני הצדדים להרוויח. אין זה מספק לקלוט X אחוזי נשים או למנות אותן לתפקידי ניהול על תקן “אפליה מתקנת”. כמו שאין זה מספיק להכשיר מטבח ולהביא נשים חרדיות כמפתחות טובות. המדובר בתהליכים עמוקים, הבאים לתקן ולשנות שנים של הרגלים ושכבות של הנחות עבודה על המיעוט הנקלט/מתקדם.

לכן אותן חברות מובילות ממנות אדם בכיר לטיפול בנושא. ראו את הדוגמא של חברת אפל העולמית, שמינתה לאחרונה את דניס יאנג סמית לסגנית נשיא להכלה וגיוון. אדם אשר מתפקידו להתבונן על המרקם התעסוקתי, על האסטרטגיה העסקית ו”להוליד” פתרונות גיוס, אולם לא רק. רבים מהפתרונות הם פתרונות יצירתיים הכרוכים בשינוי הרגלים והנחות יסוד פנים ארגוניים. פתרונות הדורשים שינוי הנחות יסוד ותפישות הן של העובדים והמנהלים הקיימים והן של הנקלטים.

ואצלנו?

דרוש כמעט בכל ארגון וארגון (ואולי גם במדינה כמדינה!) מנהיג גיוון והכלה אשר יסייע לנו, כמדינה, כאומה, בחזית הכלכלה בזירה הכלל עולמית. חוץ מהמון כישרון וחדוות יצירה, אין לנו כל-כך משאבי טבע להתחרות איתם בזירה הגלובלית, הצפופה והתחרותית. אבל יש לנו יתרון. כחברה מאד מגוונת אשר תושביה הגיעו ב-100 שנים האחרונות מכלל קצוות העולם והקשת, עושר השונות עשוי, בשימוש נכון, להפוך אותנו למעצמה, אם רק נשכיל לפתח סובלנות, אמון, “ראש פתוח” והבנה כי שונות היא לא באג. היא פיצ’ר!

גיוון והכלה (שאטרסטוק)