עידן טראמפ: מנהיגות היא עניין של בחירה

לרגל כניסתו של דונאלד טראמפ לתפקיד הנשיא ה-45 של ארה”ב, ניל”י גולדפיין, מנכ”ל נירם גיתן פתרונות הדרכה גלובלית, חושבת שכמו כל מנהל ומנהיג בעסקים או בפוליטיקה, גם טראמפ בחר מרצון להגיע למשרה הבכירה ביותר בארה”ב. וכמו כל מנהל הוא עלול לשלם על כך מחיר במישור האישי, המשפחתי והעסקי

מאז ראשית דברי ימי האנושות ניסו פילוסופים, אנשי פוליטיקה וממשל ואנשי מדע, לפצח את הגנום של כריזמה ומנהיגות. אם בפוליטיקה, אם בממשל או בסחר- היכולת להוביל ולהשפיע, לטובה או לרעה, עדיין מהווה סוד. מעין קסם שמשפיע על חיי כולנו.

בעולם העסקי העכשווי מדברים בדאגה רבה על המחסור ב”טאלנט”. מנהלים שיובילו עשייה משמעותית ושונה לתוך המאה ה-21 , העידן החדש. כמות האתגרים למנהל הממוצע היא בלתי נתפסת (וכל הזמן עולה), מרחב הטעות בין כישלון להצלחה מצטמצם במידה ניכרת (ומכאן שרמת הסיכון עולה). הדורות הצעירים שנכנסים למקומות העבודה בכלל לא רוצים לנהל, כי הם רואים בזה סוג של עבדות, בצדק.

מנהיגות – בחירה מודעת בכוח

בתהליכי הכשרת מנהלים ומנהיגים מדגישים את האחריות דרך הבחירה בתפקיד הניהולי. באותה צומת בה חייל הופך לקצין, איש מקצוע מוצלח בוחר להיות מנהל ומנהל זוטר מתקדם לתפקיד בכיר יותר- נעשית בחירה מודעת.

הבחירה אכן עלולה להיות מסיבות “התלויות בדבר”: מכונית יותר גדולה, טלפון יותר קטן, משרד לבד עם חלון ומשכורת 13. אבל כמעט בלתי ניתן לבצע בחירה בתפקיד ניהולי בלי לקחת בחשבון עוד כמה עובדות: אתה יותר “חשוף בצריח”, המשפחה שלך משלמת מחיר היעדרות (פיזית ו/או מנטלית) על העלייה ברמת החיים, לחדר עם החלון נכנסים ויוצאים אנשים שמביאים אליך אתגרים-פתרונות-בעיות –מצוקות, אתה נמדד יותר מאשר בעבר ובסופו של יום מצפים ממך לתת שירות: לעם, למדינה, לאנשים, לחיילים, למועסקים- למי שרלוונטי בתפקיד המנהיגותי בו בחרת.

מנהיגות – ממנהל עסקי למנהל מדיני

הנשיא ה-45 של ארה”ב, דונאלד טראמפ איננו פוליטיקאי מקצועי. הוא איש עסקים. הוא לא היה סנטור ולא מזכיר המדינה ולא סגן נשיא. הזירה העסקית הייתה תמיד יותר מעניינת עבורו, וכמובן גם “השואוביז”. עם המעבר לבית הלבן, נראה כי הוא עדיין לא עזב את המגרש בו הוא שיחק תמיד. אבל, הוא יעבוד קשה יותר, המשפחה שלו תשלם מחירים (הילדים קטנים כבר משלמים), הוא יהיה חשוף, מושמץ, מוכפש- ומושא להתנקשויות. דרגות החופש האישיות שלו יקטנו ורמת הביקורת עליו תעלה. יש להניח שהוא היה מודע למחירים הללו, ועדיין בחר להתמודד – ולנצח.

בעת צפייה נאום ההשבעה שלו, כולי תקווה כי עצם הבחירה בתפקיד המנהיגות של העסק המורכב שנקרא ארצות הברית של אמריקה, טומנת בחובה משמעות חיובית. רצון לשנות, להשפיע ולהיות משמעותי- ונכונות לשלם את כל המחירים המובאים לעיל. הבחירה הזו, המודעת בדרך המנהיגות עשויה להוות אור קטן ומנצנץ של תקווה.

נאום ההשבעה של דונאלד טראמפ: