מה דרוש מאנשי משאבי אנוש על מנת לצלוח את 2020: הקוסם מארץ עוץ כמשל

“אני חושבת שאנחנו כבר לא בקנזס, טוטו”

עולם העבודה משתנה. לעיתים נדמה לנו, כאנשי משאבי אנוש, שאנחנו בארץ לא מוכרת. ממש כמו דורותי שסופת טורנדו השליחה אותה מביתה המוכר לארץ שונה מוזרה ונפלאה, כך סחפו שינויים טכנולוגיים ואחרים את עולמנו ושינו אותו ללא היכר.

התעוררנו אל סביבה בהפרעה, המאופיינת בדרישות משתנות של שווקים, לקוחות וספקים, סביבה המחייבת את הארגון להיות גמיש, להתחדש תמידית ולהתאים את עצמו בזריזות לאילוצים ולאתגרים.  פיתוח טכנולוגי מואץ, שמשנה את מערכות היחסים בין אדם למכונה, שוק עבודה שמגדיר מחדש את החוזה הפסיכולוגי בין עובד למעסיק, עליית הארגון החברתי והצורך ב”שורות תחתונות”  מרובות: חברתיות וערכיות, זאת מבלי לזנוח את הכסף כמובן.

כמו דורותי היוצאת למסע של התפתחות ושינוי עם חבריה, הדחליל, איש הפח והאריה, כך גם משאבי האנוש נדרשים להערכות מחודשת והתאמה של תפקידם על מנת שיהוו פונקציה רלוונטית בהובלת הארגון לעולם העבודה החדש ובמיצוי ההזדמנויות המופלאות שהוא צופן. דורותי וחבריה צלחו את המסע בשביל הלבנים הצהובות. הנה כמה תובנות שניתן לקחת ממסעם.

דימיון: “אי שם מעבר לקשת שיר וגן. מעבר לקשת לו רק לעוף ניתן”

עולם המחר כבר כאן, והוא ממשיך להתפתח ולהשתנות. אחת הדרכים המשמעותיות לייצר פתרונות לארגונים, החווים אף הם את השינויים המתחוללים אצל המשאב האנושי, היא שימוש בדמיון.

כנקודת מוצא להבנת הדרישות המשתנות ולהיערכות ארגונית מול הפערים בין הקיים לבין מה שעתיד להתקיים: כיצד ייראו מקצועות העתיד? מהו ה- DNA של העובד העתידי? אילו צרכים ורצונות יהיו לו?  אילו כישורים ידרשו:  טכנולוגיים, ניהוליים ובין אישיים? כיצד תשתלב הטכנולוגיה בתפקידים השונים בארגון ומה זה ידרוש מאיתנו במונחים של איתור טאלנט, גיוס, הכשרה, מערכי תגמול ותרבות ארגונית?
איך יראה האקו סיסטם בו הארגון יפעל ומהם הערכים והתרבות שיקדמו אותו ואת בעלי העניין השונים?

פעולה:”אעשה סולם שהרי אנחנו צריכים בוודאי לטפס מעל החומה”

על מנת להשאר רלוונטים אין מנוס מלטפס על החומה,  מי שלא יטפס ישאר מאחור וקרוב לוודאי שלא יזכה לראות את מה שחופן צידה השני. בשביל בעולם בהפרעה, זהו תפקיד משאבי האנוש ליצור את הסולם. על מנת לאפשר לארגון שלנו “לטפס על החומה”, עלינו ליצור עבורו את הסולם באמצעות 3 התאמות עיקריות:

הגדרה מחדש של כוח העבודה 

אם נשווה קריירה של עובד הייטק צעיר לקריירה של חבר אגד משנות ה-70, נראה מעט מאוד קווי דמיון.

כיום, משך החיים של קריירה עלה ל- 50 שנה אבל המחויבות למקום העבודה ירדה ו- 25% מהעובדים מחליפים מקום עבודה אחת לשנה (ארה”ב 2018).  כיום גם לא בלתי רגיל למצוא 5 דורות שונים של עובדים באותו ארגון, כשלכל דור מאפיינים ורצונות שונים. כשהדורות הצעירים, בני דור ה-Y וה-Z  מצפים לקבל ממקום העבודה, מעבר לתגמול כספי,  גם גמישות, גיוון ופיתוח אישי.  היעדר שביעות רצון מתנאי ההעסקה, בשוק המסורתי, דוחף רבים לעבוד כפרילנסרים (Gig Economy).
מאפיינים אלו יוצרים אתגרים בגיוס וניהול המשאב האנושי אך גם הזדמנויות ליצירת כוח  עבודה מגוון זמין וגמיש.
על מנת להנות מיתרונות שוק העבודה המתחדש ולהתאים את הארגון למאפייניו, יש להגדיר מחדש מבני העסקה שונים ולהתאים את דפוסי האיתור, גיוס- ושימור טאלנט בארגון תוך טיפוח תשוקה והזדהות. 

הגדרה מחדש של הליכי הכשרה ולמידה

אנו בעיצומה של מהפכת התעשייה הרביעית , זו התובעת פיתוח מתמשך של המשאב האנושי והכנתו לעמידה בדרישות ובכישורים שמכתיבה ההאצה הטכנולוגית המתמדת.

בעת בה חיי המדף של כישורים הינו 4-10 שנים בממוצע בלבד, לא מספיק לספק מענה Top-Down נקודתי לצרכים הדרכתיים. על משאבי האנוש לגבש תפיסה של ארגון לומד ומתפתח תמידית , כזה המאפשר למידה רלוונטית, מותאמת אישית וגמישה, בזמן אמת,  תוך שימוש בטכנולוגיות ושיטות למידה המספקות את ה- ROI  הגבוה ביותר האפשרי להשגת המטרות העסקיות של הארגון, תוך רתימת ההנהלה ליצירת תרבות של התפתחות ולמידה.

Walk the Talk

 כבר עתה משמשים את משאבי האנוש מערכות ממוחשבות לצרכים שונים. אך לקראת 2020 משאבי האנוש ידרשו לקחת את הטכנולוגיה צעד אחד נוסף קדימה ולרתום את החידושים הטכנולוגיים לניהול תכנון ואף המצאת העתיד. העתיד כולל איסוף של ביג דאטה באמצעות טכנולוגיות של ניתוח פלטפורמות חברתיות וארגוניות, מציאות וירטואלית ובינה מלאכותית, שימוש בביג דאטה בתהליכי קבלת החלטות ושימוש בטכנולוגיות למידה.

התאמות אלו לא יוכלו להתבצע ללא רתימה של הנהלת הארגון . הנהלת הארגון קריטית להקצאת המשאבים, יצירת התנאים והתרבות הנדרשים להתאמות אלו.  על משאבי האנוש  להתמקם כשותפים עסקיים, משמעותיים, להנהלת הארגון, ולשכנע בנחיצותם להתאמת הארגון ל-2020 ולתמיכה ביעדיו העסקיים.

אומץ: “גם אני נורא פוחד ליפול,” אמר האריה מוג הלב, “אבל מסתבר שאין דרך אחרת אלא לנסות”

כמו הקוסם מארץ עוץ, כך גם העתיד המצפה לנו בקצה השביל הוא נורא ונפלא גם יחד. על מנת להוביל את המסע הארגוני: לדמיין, לפעול ולרתום, משאבי האנוש נדרשים, יותר מתמיד, לאזור אומץ.

בלעדיו לא באמת נרשה לעצמנו לדמיין עד הסוף. בלעדיו נחסר את הנחישות ללכת בדרך שאנו מאמינים בה, לחשוב מחוץ לקופסה ולא לפחד משינוי אלא להובילו. כי כמו שאמר האריה: מסתבר שאין לנו דרך אחרת אלא לנסות.

הקוסם מארץ עוץ מאת ל. פרנק באום.