2020 זה לא מדע בדיוני: מורכבות רב-דורית בעולם התעסוקה

(תמונה: שאטרסטוק, עיבוד: NGG)

במאה ה-21 מתרחשת לנגד עינינו תופעה חדשה שלא הייתה קיימת בעבר, בכל שנות קיום האנושות הידועות לנו. עקב העלייה בתוחלת החיים ובריאותם המופלגת של “זקנים” בני 50+, מתקיימים במקום עבודה אחד תנאים המאפשרים העסקת חמישה דורות שונים. גיל נשמע לנו לעיתים כמו נתון סמנטי, אולם הוא טומן בחובו הנחות יסוד, ערכים, היסטוריה, סוציולוגיה וטכנולוגיה שונים בתכלית השינוי בין דור לדור. הנחות יסוד שונות והרגלי עבודה וחשיבה שונים של מבוגרים וצעירים היוו תמיד אתגר של השלמה בין ניגודים.

אבל פעם היו רק שתי קטגוריות, והיום יש יותר. פעם המבוגרים יצאו ופינו את מקומם לדור הבא, כיום כולם עובדים ביחד. פעם האנושות התפתחה עקב בצד אגודל, כיום מואצת ההתפתחות של האנושות ומכפילה את עצמה מדי כמה שנים. עולם מורכב, כבר אמרנו?

דור ה-Y

קיימות לא מעט הגדרות על מה מאפיין את דור ה-Y ולא מעט מחקרים בנוגע למי הם ומה עושה להם את זה. מה שבטוח הוא, שהם שונים מאיתנו (ממני, בטוח). צעירים. בועטים. מורגלים במולטי-טסק ובחשיבה כאוטית. גדלים עם הבנה של רשתות חברתיות, יכולת השפעה, הבעת דעה אמיצה ואמונה ביכולת שלהם לשנות, גדלו לתוך ה-web ולרוחב הטכנולוגיה. גדלו עם הרבה יותר שפע ותרבות שפע, ועם תסמינים בעייתיים של חינוך לאפס מגבלות.

בשנת 2020 הם יהיו למעלה מ-50% מכוח העבודה בעולם התעסוקה שלנו, אבל הם לא יהיו שם לבד. הם יהיו שם על יתרונותיהם- וחסרונותיהם, ועם אנשים מדורות אחרים, בעלי מאפיינים אחרים, מעליהם- כממונים, או מתחתיהם- כעובדים.

וכך נוצר קונפליקט

הקונפליקט מורכב יותר מגיל, או מרץ נעורים. הקונפליקט הוא בין העולם הישן לחדש ובין תרבויות דוריות, שהן פועל יוצא של כל- כך הרבה מרכיבים:

• שוני מהותי בהרגלים, צרכים ובתפיסות עולם
• שוני מהותי בהרגלי צריכת מידע, חברות (סוציאליזציה) ויחס לסמכות או ליציבות תעסוקתית
• שוני מהותי במה מצפים מבוס-מנהיג-חבר לצוות
• דואליות כקללה, או ברכה

העולם מורכב משחר היותו מניגודים העשויים להשלים ועשויים להביא ל”פיצוץ”. בעולם התעסוקה והניהול בארגונים מדברים על:

• אנשים-משימות
• תהליך-תוצאה
• מאקרו-מיקרו
• בוגר-צעיר
• גברי- נשי

ואלה הם רק מעט מהממדים המתנגשים/משלימים בארגונים. כאשר מדברים על גיוון והכלה מדברים גם על זה. דורות שונים בעולם העבודה, כשכל דור מביא איתו לעשייה את הייחודיות שלו. ככל שמתרבות נקודות המבט הרב-דוריות, נוצרות בעיות חדשות ומתוך כך נובעת גם הייחודיות התורמת לחברה המשכילה לנצל את ההגוונה.

לצעירים יתרון ענק של הבנה טכנולוגית אמתית, הבנה של איך עובד העולם עכשיו, רעיונות יצירתיים של עולם ללא מגבלות וחדוות העשייה של הנעורים. למבוגרים יותר יש יתרון של פרספקטיבת הניסיון. קיים במקסיקו פתגם עממי הטוען כי “השטן יודע יותר בגלל שהוא זקן מאשר בגלל שהוא שטן”.

ושוב הכלה

היכולת להכיל את השונות דרך דיאלוג וכבוד הדדי ל”נדוניה” שכל צד מביא, מייצרת צוותי עבודה וניהול מצוינים, העשויים לתת מענה מורכב ומעניין יותר לעולם מורכב ומעניין יותר; הכלה של שונות מעצבנת את כולם, כי היא דורכת לרובנו על מוקשים רגשיים אישיים. על כן יש לחזור למנטרה שכל-כך קל להגדיר אותה, וכל-כך קשה ליישם אותה: כבוד לשונה. כבוד לשונות. ראיית התרומה היחסית האפשרית שמביא האדם האחר ובעיקר – לא להתעצבן. ועל זה אימא שלי הייתה אומרת : Easier said than done.