למה Yango נכנסת לשוק המוניות בישראל? רם יאולוס בראיון ל"צבע הכסף" ברשת ב'

אפליקציית המוניות Yango של הענקית הרוסית Yandex נכנסה השבוע לישראל. רם יאולוס, מסביר בראיון אצל יאיר ויינרב ב”צבע הכסף”, כי המגמה הבולטת בארץ ובעולם, היא מעבר לתחבורה לפי שימוש ולא לפי קניה, כלומר יותר תחבורה ציבורית ופחות קניית רכבים חדשים. האזינו לראיון המלא מ-4:03

שלום לרם יאולוס, מנכ”ל קבוצת נירם גיתן NGG. אנחנו רוצים לדבר איתך על מה צריכה Yango לעשות כדי להיכנס לשוק הזה שנשלט על ידי get taxi, והיא לא האפקליקציה היחידה כאן.

קודם כל אני חושב שהם עושים את הפעולות שהם צריכים בשביל להיכנס, וזה קודם כל לרתום את תחנות המוניות ונהגי המוניות. אבל אני חושב שהשאלה המרכזית ללמה הם נכנסים, זה כי שוק הנסיעות, או שוק התחבורה לפי שימוש גדל. יותר ויותר ישראלים ובעולם בכלל, פונים לשימוש ולא לקניה. אז אנחנו רואים את השוק הזה מתרחב, על פני שוק אחר, שהוא שוק של רוכשי הרכבים. ואנחנו רואים את זה בכל מיני כיוונים. אנחנו רואים את זה בשימוש הולך וגובר במוניות, בתחבורה ציבורית קלאסית כמו אוטובוסים ורכבות. אוטובוסים שהופכים להיות גמישים, ולא כמו שהכרנו אותם בעבר עם קווים קבועים, אלא כאלה שאפשר להזמין אותם באמצעות אפליקציה.

איפה אתה רואה את השימוש הזה הולך וגובר? כי אנחנו פה ב”צבע הכסף” שומעים בעיקר תלונות על התחבורה הציבורית בישראל, ועל כך שאין שום סיכוי אמיתי שאנשים יוותרו על המכוניות שלהם, בגלל מצבה של התחבורה הציבורית.

“זה ממש, ממש לא נכון. אפשר לראות את זה בכל מיני נקודות. קודם כל, אם אתה מסתכל על השימוש ברכבת עם כל הבעיות והאהבה להשמצה של הרכבת שקיימת, שומעים את זה הרבה בתקשורת. כמות השימוש, היקף השימוש הולך ועולה ככל הקווים מתפתחים. מספיק שתסתכל על כמות האנשים שמשתמשים ברכבת לאורך כל ימות השבוע ובכל שעות היום, אתה רואה היקף הולך ועולה.”

זה מה שמסביר, אולי, את הקיטון במסירת המכוניות החדשות בשנתיים האחרונות?

“אני חושב שזה חלק מהמגמה, אני חושב שאנחנו רואים רק את קצה הקרחון. השוק הישראלי ברכבים חדשים געה מאוד בשנים האחרונות, ולכן ירידה היא כמעט טריוויאלית, יחד עם זה כשאנחנו מסתכלים על קיטון ברכבים בשנה האחרונה, אל מול הגידול באוכלוסייה, זה אפילו יותר משמעותי. וזו התחלה של מגמה.”

השאלה אם זו מגמה שמצביעה על רצון האנשים לעבור לתחבורה ציבורית, בגלל הפקקים, או על פשוט האטה כלכלית? לאנשים אין יותר כסף לשלם על כל הרכבים היקרים האלה, במיוחד שהכסף מפסיק להיות זול כמו שהוא היה פעם.​

“זו לא האטה כלכלית, כי אין לנו האטה כלכלית בישראל, אבל זה במפורש שהצרכנים נמאס להם מרכישה. ויש יותר ויותר סגמנטים באוכלוסייה שמעדיפים לעבור לתחבורה תחליפית, אם זה אופניים חשמליים, קורקינט חשמלי; אפשר לראות את זה במרכז תל אביב בכמויות הולכות וגוברות; שירותים של תחבורה ציבורית גמישה, כמו שדיברנו קודם, אפליקציות שמעלות את כמות השימוש במוניות. גם המיידיות של הצריכה וגם העובדה שאני מוציא כסף רק על מה שאני משתמש ואני לא צריך לחסוך כסף… יש עוד תופעה מאוד מעניינת, בקרב השכבות הצעירות, כמה רצים להוציא רישיון נהיגה בגיל 18? גם פה אנחנו רואים שינוי מגמה. מה שהיה מקובל לפני איקס שנים, שבגיל 17 הרבה רוצים לעשות רישיון נהיגה, זה כבר לא תופעה שכיחה. החבר’ה הצעירים לא ממהרים לקפוץ לכיוון הזה. אז אנחנו רואים במפורש שינוי מגמה; זה לא רק ישראלי, זה כלל עולמי, ובארץ זה אפילו יותר חזק.”

תגיד, הביקושים האלה שאתה מתאר עלולים אולי להביא בסופו של דבר לעליית מחירים בתחבורה הציבורית? כי כל השחקנים האלה גוזרים קופון; הנהג צריך להרוויח, גם חברת האפליקציה צריכה להרוויח, ועל כל זה הלקוח צריך לשלם.

“אני חושב שזה מגביר את התחרות, אני חושב שיותר שחקנים יכנסו. גם המחקרים מראים את זה, המחירים לא עולים, להיפך הם יורדים. כניסה כזאת, של שחקנית זרה לשוק הישראלי היא תגביר במידה מסוימת את התחרות, תאפשר גיוון יותר גדול. השאלה כמובן איך הם יפעלו. לא תמיד כניסת שחקנים מצליחה ולא תמיד היא מגבירה את התחרות, אבל המגמה הכללית שאנחנו מסתכלים עליה היא גיוון של האפשרויות שיש לצרכן הישראלי בהיבט התחבורה, ושינוי דרמטי בטעמים. לכן זה בהכרח יביא ליותר שימושים לתחבורה שהיא לא התחבורה הקלאסית, ויותר צריכה לפי שימוש ולא רכישה של רכב. את התופעות האלה אנחנו רואים כבר, את תחילת התופעה הזו; ובשנים הקרובות, כנראה שאנחנו נראה יותר ויותר קורקינטים, אופניים, תחבורה ציבורית ופחות רכב חדש.”