7 כללי אצבע להגדרת תשתיות ארגוניות

שחר מנור, ראש תחום SCM ומצוינות תפעולית בקבוצת נירם גיתן

ארגונים רבים עוסקים בשאלה כיצד להגדיר נכון את תשתיות הארגון בהתאם לאסטרטגיה העסקית שלהם? שחר מנור, ראש תחום SCM ומצוינות תפעולית בקבוצת נירם גיתן, מציג 7 כללי אצבע להגדרת התשתיות הארגוניות בארגונים השונים

הדינמיקה המטורפת של ימינו מביאה לתנודתיות רבה בנפח הפעילות של ארגונים רבים. הם מוצאים את עצמם, תוך זמן קצר, נדרשים לנהל פעילות הגדולה בעשרות מונים מבעבר ולעמוד באותה רמת שירות המצופה מהלקוחות. לחילופין, ארגונים בהם הפעילות צומצמה בצורה ניכרת, נדרשים לשמור על רמת רווחיות זהה, כאשר עלות המכר מושפעת ממשאבים לא מנוצלים. הצורך בהתאמת תשתיות הארגון לצרכים העסקיים, מעסיק היום מנהלים במרבית החברות במשק. קיים צורך להגדיר נכון את תשתיות הארגון.

להלן 7 כללי אצבע להגדרת התשתיות הארגוניות בארגונים השונים:

1. גזירת יעדים תפעוליים מתוך האסטרטגיה העסקית, כגון: רמת שירות, זמינות, OTD
2. מיפוי מבנה ארגוני, סמכות, אחריות וממשקים של הגופים השונים
3. מיפוי תהליכים מרכזיים (כולל מוצרים עיקריים) מקצה לקצה, החל מביצוע המכירה וההזמנה, דרך הפיתוח והייצור ועד המסירה ללקוח תוך התייחסות לצווארי בקבוק בתהליך, זמינות, עומסים ומדדי ביצוע
4. מיפוי תהליכים תומכים כגון: תכנון, רכש, עיתוד מלאי, לוגיסטיקה וניהול פרויקטים
5. מיפוי מדדי ביצוע ושגרות ניהול
6. בחינת כלי מערכות מידע ודוחות רלוונטיים
7. ניתוח נתונים ועלויות

טיוב ובניית תשתיות אלו מקטין באופן דרמטי את “הרעשים” בארגון, מפחית את הצורך “בכיבוי שריפות”. הדבר מאפשר לארגון לחזק את היכולות בתחומי הליבה ולהתמודד בצורה יעילה עם שינויים תוך שיפור הרווחיות ורמת השירות ללקוחות.