רוצים להיות מנהלים? כך תעשו את זה נכון – 6 טיפים למנהלים לעתיד

טכנולוגיה, גלובליזציה, שינויים בהרגלי הצריכה, שינויים ארגוניים ועוד – כל אלו משנים את מהות הניהול ומקשה עליכם להתקבל להיות מנהלים. ניל”י גולדפיין, סמנכ”ל שיווק ופיתוח עסקים בקבוצת נירם גיתן NGG, מעניקה 6 טיפים חשובים שיסייעו לכם להפוך למנהלים בימינו  

“העתיד הוא כבר לא מה שהוא היה פעם….” (לורנס פיטר ברה)

בארגונים של היום תשמע, מכל הכיוונים, שמאד קשה לנהל. העובדים הצעירים כבר לא מחויבים למקומות עבודתם כמו שהיו פעם. לכל אחד ואחת יש דעה – ולעתים אפילו שתיים. קשה להמציא אסטרטגיה ולתכנן תכניות לטווח ארוך, מכיוון שתמיד משהו משתבש, תובע שינוי בתכניות וחישוב מסלול מחדש. לא. אלו לא תירוצים. הכול נכון. טכנולוגיה, גלובליזציה, שינויים בהרגלי הצריכה (והצריחה), תזזיתיות של שווקים ובעקבותיהם שינויים ארגוניים אינספור – כל אלו גורמים למהות הניהול להשתנות והופכים את חיי המעוניינים לנהל, לסוג של גיהינום. מכונית גדולה יותר או טלפון קטן יותר, כבר לא מהווים תמריצים מספקים לאחריות הכרוכה בניהול ועל-כן לעיסוק בניהול/מנהיגות ארגונית, יגיעו יותר ויותר אלו שמשהו שונה משכר והטבות מדבר אליהם: מהות, יעוד, צורך בהשפעה, רצון להנהיג אנשים ורצון להיות חלק משינוי.

אז אם אתם נמנים על אלו שכן רוצים לנהל, הנה מה שעליכם לעשות על מנת לקבל תפקיד ניהולי נחשק בארגונים בהם אתם מועסקים:

זהירות – תפקיד ניהולי לפניכם

אילוסטרציה: שאטרסטוק

1. Yes, I can – טיפ:

אם אתם חושבים על תפקיד ניהולי, עליכם לומר לעצמכם בראש ובראשונה: “אני רוצה ואני יכול!” אמירה ברורה, פנימית, מודעת, הלוקחת בחשבון את האחריות (ולא רק את העלייה בשכר או ההטבות הנלוות לתפקיד) הינה צעד קטן, אולם הכרחי בדרך לתפקיד. אחרי שאמרתם לעצמכם במראה :”אני רוצה, אני יכול/ה”, עליכם לתקשר את זה לסביבה. אם אחרים בארגון שלכם, או מחוצה לו, לא ידעו שאתם מעוניינים בכך, סיכוייכם לקבל הצעות כאלו, בעיקר סביב התפקיד הראשון, קטנים מאד, מכיוון שבעידן הרשתות החברתיות רבים התפקידים הנסגרים סביב קשרים אישיים והעברת אופציות מפה לאוזן.

טיפ:

עצרו שניה להחליט שזה באמת מה שאתם רוצים ותקשרו את זה למעגלים רבים ככל האפשר.

2. מיקוד שליטה פנימי –

המעבר מלהיות עובדים מקצועיים, בכירים ככל שתהיו, למנהלים, משמעו חציית נהר של אי ידיעה. חצו אותו לבד. בדקו מהם הפערים שלכם אל מול התפקיד שאתם מעוניינים בו ברמת הידע, התפישה והתוכן וקחו על עצמכם אחריות להשלים את הפערים לבד. תוכלו לעשות זאת באמצעות שכירת (ומימון) מאמן אישי, מול קורסים מקוונים, מול הרבה מידע זמין ברשתות או באמצעות חבר שיודע.

טיפ:

אף אחד לא אחראי לתת לכם קידום או להשלים לכם פערי ידע. זה שלכם ואתם אחראיים על זה. בדרך שלכם, בכסף שלכם ובזמן הפנוי שלכם. הצעד הראשון בניהול הוא לקחת אחריות. עליכם…

3. ניהול אגו –

חכם הודי בשם בגואן רג’ניש אמר מזמן כי האגו הוא כלי מצוין בתנאי שהוא זוכר את מקומו כמשרת ולא כאדון. אם תדעו להשתמש באגו בתבונה הם יועילו לכם רבות. אתם תדעו מי אתם, מה ערככם ומהו הערך שאתם יכולים לתת לאחרים, כמנהלי משימות או מאמני התפתחות לאלו שהולכים אחריכם, או כמי שעומדים מטעם הארגון שלהם בגאווה, מול הלקוחות והשוק ומוכרים את מה שצריך למכור. אבל אם האגו יתפוס פיקוד, יש סיכויים טובים שתתבלבלו בין מה שאתם יודעים למה שלא, בין מה שאתם יכולים להשיג ולעשות, לבין מה שלא והבלבול הזה יוצר שרשרת בעיות שלצאת מהן אחר כך עולה הרבה יותר מאשר לא להיכנס אליהן.

טיפ:

שמרו על ענווה וצניעות בנוגע לגבולות היכולת שלכם. מותר לטעות. עדיף מהר – ובזול ומותר להתנצל, להודות בטעות, לתקן אותה וכן, זה תופס בכל סוג של מערכות יחסים.

4. קשרים רבותי קשרים –

הרשתות החברתיות שבהן כולנו נמצאים היום רק העצימו את תיאוריית “שש דרגות של הפרדה”. סרט מצוין בכיכובו של סידני פואטייה, המבוסס על תיאוריה סוציולוגית הגורסת כי בין כל אדם לכל אדם על פני כדור הארץ מפרידים מקסימום 6 קשרים. כל אחד מאתנו יכול להגיע לנשיא ארה”ב או לאחרון האסקימוסים באלסקה באמצעות פנייה למישהו שפונה למישהו וכן הלאה. בעולם העסקים המערבי, המודרני, שבו רובנו מסתובבים, מדובר בהרבה פחות. לעשות עסקים עם אנשים, להחליף מידע, טובות וכו’ – זו מהות חשובה המסייעת לכל מנהל להשיג “לידים” בשיווק, להשיג מועמדים טובים למשרות ולהשיג סיוע, כל סיוע כאשר נתקלים באתגר או קושי.

טיפ:

זכרו את דברי דון קורליאונה בסרט “הסנדק”- הכול אישי

5. יהללך זר ולא פיך –

צניעות וענווה נלמדים בבתי ספר. משחר ילדותינו קיבלנו מסר ממורים והורים שאסור לנו להשוויץ. אם נהיה טובים יראו אותנו, אם נעשה עבודה כמו שצריך, יקדמו אותנו. אז זהו, שלא. כיום בעיקר עובד המשפט: “עשית לא דיווחת לא עשית, ואפילו עשית לא פרסמת בפייסבוק, אתה בכלל לא קיים. אין הכוונה כאן להמליץ על שחצנות ודריסת האחר (ע”ע אגו) אולם יש בהחלט אמירה חזקה הגורסת כי בעולם המודרני כולנו מוכרים משהו. הערך המוסף שאנחנו מביאים לכל מקום, כאנשי מקצוע, כמנהלים, אמור להיות בהיר, מנוסח ומתוקשר. במהות ובכל שלב ושלב של העשייה בעבודה. מנהלים טובים יודעים לומר מה הם תורמים, מתי ולמי, יודעים לנסח את הערך המוסף שלהם ולספר את הסיפור שלהם. לממונה ישיר, ממונה עקיף, כפיפים, שותפי תפקיד, לקוחות וספקים. בהירות הידיעה: “במה אני עוסק” ו”מה הערך המוסף שלי כמנהל” חשובה פנימה, למודעות, והחוצה, לשחקנים על אותו המגרש וכמובן לקידום לתפקיד ניהולי.

טיפ:

קראו את ספרו המצוין של דניאל פינק “To Sell is Human” או לפחות צפו בסרטון הטד שלו.

6. נותנים ולוקחים –

פרופסור אדם גרנט מאוניברסיטת וורטון כתב ספר נפלא בשם: “תן וקח”. בספרו הוא מתאר את הקשרים בין נתינה לאחרים לבין הצלחה בעבודה, קידומים והישגים מוכרים. באמצעות מחקר אמפירי הוא מתאר כי כולנו מחולקים לשלוש קבוצות השתייכות. אלו שנותנים לאחרים, אלו שתמיד לוקחים ואלו שמשווים – נותנים, לוקחים ומודדים כל העת, שהנתינה והלקיחה יהיו מאוזנים. במחקריו מצא פרופ’ גרנט כי בתחתית פירמידת ההצלחה והקידום נמצאים אלו שנותנים ללא מידתיות ומתוך חולשה (“פראיירים”). באמצע סולם הקידום נמצאים הלקחנים ואלו שמודדים כל העת את שוויוניות הנתינה והלקיחה. בצמרת נמצאים הנותנים, אולם אלו שנותנים עם שכל, במידה, באופן נכון ולאנשים הנכונים. בעולם המודרני והרדוף בו אנו חיים, עובדים המוכנים לחלוק מידע, רעיונות, עומס ומטלות בצורה חברית בריאה, נמצאים מיד על כוונת הארגון ומסומנים כטאלנט. כי רק באמצעות שיתופיות ניתן להתמודד נכון עם המורכבות הארגונית.

טיפ:

להתבונן מסביב, להיות ערים למתרחש, לחפש לתרום את הערך המוסף הייחודי שלנו ולסייע לאחרים להבריק ולנצנץ, בלי לפחד מתחרות ובלי לפחד מתשומת לב. העולם הארגוני זקוק למובילים, אחראים ואנשים המוכנים להנהיג, לנהל ולתרום ללא מורא וללא פחד. שביעות רצון תגיע מההשפעה, לאו דווקא מהתנאים.