הסכנה הקיומית עבור ארגונים נמצאת כבר כאן - כך תתמודדו איתה

מאת: רוית אורן שראיינה את רם יאולוס בנושא הסכנה הקיומית של הארגונים ודרכי ההתמודדות עימה.

וירוס הקורונה הוא חלק מהאתגרים הרבים שארגונים נאלצים להתמודד איתם בעידן הנוכחי. אחד מהם הוא הצורך להגיב מהר לשינויים שנוצרים חדשות לבקרים.

חוסר הוודאות והשינוי הדרמטי שנגרמו בעקבות משבר הקורונה, ליוו אותנו עוד לפני שהנגיף פרץ לחיינו. קצב חיים מהיר, עומס, לחץ והפרעות קשב וריכוז הם מנת חלקם של מנהלים רבים. בתוך כך, התקדמנו מבחינה טכנולוגית ויחד עם התקדמות זאת החיים שלנו השתנו דרמטית.

עידן חדש – עידן הדחיפות

ששה גלי התפתחות מתוארים מגל המהפכה התעשייתית ועד מהפכת הסייבר, אבל מתוך הגל השישי עולה גל שביעי שאינו מאופיין רק בהתפתחות טכנולוגית אלא גם בקצב השינויים שאנחנו חווים, קצב ההופעת של טכנולוגיות חדשות, קצב השינויים בהרגלי הצריכה וקצב הצמחיה של סיכונים בסביבתם של ארגונים בכלל ובני אדם בפרט. קורונה היא אחת מסיכונים אלה.

מה מאפיין את עידן הדחיפות ואת הארגונים בעידן הזה?
מערבולת ההפרעה

כמות החידושים והשינויים הרבים הובילו להפרעה (Disruption) שיצרה חוסר ודאות בעולם. או במלים אחרות, תופעה שנקראת “מערבולת ההפרעה”. למשל, אמאזון ועליבאבא שנהפכו ל”מרכזי הקניות הגדולים בעולם” ושינו את הרגלי הצריכה. השינוי הזה פגע במרכזי הקניות, חנויות, נדל”ן ואף השפיע על ההכנסות של ממשלות ממסים על יבוא.

הקונפליקטים הארגוניים

ארגונים מתקשים להסתגל לשינוי, בדומה לאנשים. תהליכים מסורתיים, הרגלים ודעות קדומות גורמים לארגונים לקפוא על השמרים ולהישאר במקום. סיבות נוספות שמקשות על ארגונים בעידן הנוכחי קשורות בקונפליקטים בנוגע לתפקידים שלא ניתן לבטל. כניסה של טכנולוגיות לארגונים הובילה ליצירת תפקידים מיותרים וסיטואציה שבה ארגונים צריכים להתמודד עם טכנולוגיה שלפעמים אין להם את המשאבים להתמודד איתה.

סנדרום התגובה

קצב החיים שלנו היה איטי מספיק בשביל ללמוד על הסביבה הארגונית שלנו, לזהות הפרעות מסוגים שונים, רגולציה ושינויים בהרגלי הצריכה – ולהגיב בהתאם. כיום, קצב השינויים המהיר מקשה על הארגונים להגיב כראוי. אחרי הערכות ראשונית לשינוי מסוים ותגובה אליו, אנחנו כבר נמצאים באירוע הבא. רצף האירועים מקשה על הארגון ליזום דברים.

מנהיגות בעולם של הפרעה

במשך תקופה ארוכה הורגלנו לחשוב על מנהיגות מוצלחת דרך מראה מסוימת. שאלה שחשוב לשאול אותה היא אם מנהיג הוא זה שמוביל את האסטרטגיה של הארגון. אם התשובה לשאלה הזאת היא חיובית אז צריך לשאול אם הוא זה שיוביל את הארגון במצבים שבהם נדרשת תגובה מהירה. אולי הארגון צריך לשם כך שני אנשים שונים. במסורות עתיקות, כמו במסורת הסינית והמסורת האינדיאנית, קיימת הפרדה בין הדמות המתווה אסטרטגיה לבין המנהיגות הביצועית, זו שמניעה, ומובילה אנשים במצבי משבר. במסורת הסינית יש את הלורד, המנהיג, ולצידו החכם שמייעץ לו. אצל האינדיאנים, ראש השבט.

הפרת האיזון הקדוש

שנים טענו כי הנכס המרכזי של הארגון הוא האדם. השאלה היא האם טענה זאת זה עדיין רלוונטית לעידן הנוכחי? במיוחד לאור חדירת הטכנולוגיה לארגונים שמובילה לשימוש יתר במחשבים.

אסטרטגיית היום שאחרי – משבר, משבר ומשבר

בעידן הדחיפות, ההפרעה והשיבוש מהווים חלק יומיומי מהחיים. עם זאת, המוכנות הארגונית להתמודדות עם שיבושים חייבת להתאים עצמה לרמת שרידות גבוהה יותר מאשר בעבר.

איך נבדיל ביו הפרעה לבין משבר?

משבר פוגע ביסודות הקיומיים של הארגון ומסכן את המשך קיומו. הפרעה פוגעת בשגרה של הארגון. התבוננות במשברים שאירעו לאורך התקופות מובילה למסקנה הכרחית. החוסר ודאות מתדלק את האירוע ומעצים את מערבולת ההפרעה שנובעת ממנו. סוגיה זאת מחייבת את ההתייחסות לשאלה כיצד מכינים ארגונים להתמודדות טובה יותר עם מצבים משתנים ואיך לצאת מחוזקים מכל משבר. הסיבה לכך היא שלא ניתן לחזות כל אירוע.

הספר עידן הדחיפות מתמודד עם השאלות המוצגות כאן. הוא עוסק בהשפעות הסביבה המשתנה בקצב מהיר על ארגונים ודרכי ההתמודדות שלהם על מנת לשרוד ולשגשג.

לטור המלא באתר דה מרקר לחצו