"טו מאץ' יצירתיות" 

אומת הסטרטאפ

יצירתיות כתנאי הכרחי להצלחה עסקית

כושר ההמצאתיות הישראלי והאחוזים בנוגע למספר חברות ההזנק הישראליות, אל מול מספרן במדינות שונות בעולם, מסב לנו נחת שלא תשוער ולפוליטיקאים להתהדר בנוצות של: ה”מוח היהודי ממציא לנו פטנטים”. אולם חדי העין ואנשי המספרים יסבו את תשומת ליבינו לעובדה כי מעבר לחוות יוניקורנים קטנה בתל אביב, ישראל מייצרת יותר “התחלות של חברות”, וממעטת בייצור חברות מצליחות שגדלות באופן עצמאי, לאורך זמן. לדוגמא, אם תבדקו את רשימת 100 המותגים הגלובלים הטובים בעולם, על פי הדירוג של חברת Interbrand לשנת 2021, תמצאו שבעוד שלמדינות קטנות יחסית כגון דנמרק ושבדיה יש נציגות מכובדת, הרי שלישראל אין אפילו מותג אחד שהצליח להיכנס לדירוג.

יצירתיות כשלעצמה היא דבר טוב ובעולם העסקים היא אכן מהווה גרעין, או מנוע, אולם בו זמנית כמות לא פרופורציונלית ממנה עלולה למנוע התפתחות של צמיחה בריאה והפיכת חברת הזנק לארגון שיצטרף לרשימה המכובדת של “מותגים גלובליים גדולים”.

בחלק לא מבוטל מחברות ההזנק נמצא אנשים טובים, שבאים לעבוד שם כי “הם לא רוצים להיות אינטל”. הסביבות הפיזיות והרעיוניות בחברות הללו מנסות לייצר אינקובציה נוחה להברקות, לעיתים קרובות על חשבון מבנה, היררכיה, תהליכים שיטתיים והטמעת מערכות מידע לצרכי דיווח ובקרה. היות ורבים הם אנשי טכנולוגיה “שפיצית” שהם יוצאי יחידות העילית של המודיעין בצה”ל, הם מודעים בודאי לכובד הראש בו מתייחס הצבא ליחידות העילית, בעיקר אלו הלוחמות, ואת כמות התשתיות, הביורוקרטיה ומערך הפקודות המלווה כל פעולה ופעולה. כאוס איננה מילה נרדפת לברדק ואיננה בדיוק המילה ההופכית לסדר. הכל נעוץ במינונים, איזונים והגדרות הנכונות בארגון, לאורך זמן.

כאוס, סדר ותוצאות עסקיות

לפני כשנה נערך מחקר מעמיק בנושא במסגרת תוכנית ה MBA של המרכז האקדמי רופין. המחקר בוצע ע”י ד”ר יואל אסרף וד”ר כלנית אפרת. המחקר בחן את הקשר בין יכולת יצירתית לבין יכולת שיווקית בארגונים מגוונים- והשפעתה על ה”שורות התחתונות” של אותם ארגונים.המחקר הראה כי ליצירתיות יש אמנם השפעה חיובית על הארגון, אולם בצורה מוגזמת היא מתחילה להשפיע במובהק בצורה שלילית על הביצועים. ברור ומובן מאליו כי ארגון שיקפא על שמריו יכחד, עקב היעדר יכולת להתאים את עצמו למציאות משתנה, אולם ההקפדה על מסגרת חוקים נהלים וכן, גם ביורוקרטיה בכמות סבירה, מחוייבת במציאות, אם אין ברצונינו להיתקע בשלב הרעיונות.

“אקוויליבריום”- שיווי משקל דינאמי , בין פריצת המסגרת למסגרת, בין הרעיונות המצויינים להידוק תהליכים ליישומם, הם אירוע מחוייב במציאות למי שלא מעונין לחלום ולהישאר שם. מה שמפיל את רוב רובן של חברות ההזנק איננה הטכנולוגיה, אלא היכולת שלא להיסחף לחופיה של היצירתיות, אלא לעגון אותה במציאות העסקית.

הפגם בארגונים שלנו אינו, בהכרח, מחסור ברעיונות טובים, אלא יכולת ה”הנחתה” שלהם למציאות, בהקשר מערכתי ובקו ישיר לאסטרטגיה.

אין לראות באמירה זו קריאה לעודף סרבול ולביורוקרטיה. על תאגידים לפשט מורכבות באופן מתמיד ויתרון חברות ההזנק הוא יכולות הקומנדו של מערכת קטנה וזריזה. אולם חשוב לזגור ולשנן כי אף חברה , משום סדר גודל, ובשום מקום במחזור החיים שלה אינה פועלת מעל לחוקי הטבע.

אז מה אפשר לעשות? (טיפים)

• אמצעים ומטרות- להבין שיצירתיות היא אמצעי ולא מטרה
• כנפיים וכן נחיתה- להפנים שרעיונות יוצאים מן הכלל ומן הקופסה זה נחמד, אולם הם זקוקים לכן נחיתה לא פחות מאשר לכנפיים
• יצירתיות בתוך מסגרת- לשאוף לפתח יצירתיות כל העת, אולם בקונטקסט ובתוך מסגרת מנוהלת ומתאימה לזמן-מקום-מצב
• חוקים מתאימים, אבל חוקים- לא מומלץ לזלזל בסדר, משמעת, מבנה, חוקים, תהליכים ומדדים – אבל אפשר להקליל, או להכביד, בהתאם לאופי הארגון
• איזון מתמיד בין יין ליאנג – על הארגונים המסורתיים להיות אמיצים וקלילים יותר, על מנת לאפשר תעופה ועל הארגונים הצעירים והבועטים להכניס סדר, תהליכים, מערכות ונהלים, על מנת לשרוד ואף לשגשג

לסיום

עולם בהפרעה תובע מאתנו הסתגלות מתמדת בקצבים ובקפיצות קוונטיות שאין להם אח ורע בהיסטוריה המוכרת של האנושות. אולם בד בבד עם היצירתיות, והחשיבה מחוץ לקופסה, שבאות לתמוך במהלך זה, עלינו לזכור כי ארגונים מטבעם מורכבים וההבדל בין הצלחה לנפילה יבוא מעבודה שיטתית , תיאום בין חלקי המכונה ומערכות לעגן בהן את החלומות הגדולים, על מנת שלא יהפכו לחלומות באספמיא.

ד”ר יואל אסרף הינו ראש תוכנית ה MBA במרכז האקדמי רופין
ניל”י גולדפיין הינה משנה למנכ”ל לפיתוח עסקי בבחברת נירם גיתן