מיזוגים ורכישות בעולם של אי ודאות

שלוש המילים המסוכנות ביותר בעולם ההשקעות הן: “הפעם זה שונה”

דווקא בעולם בהפרעה בו מודלים של חדשנות משבשת (Disruption) מכתיבים את עתיד התעשיה, יש מקום למיזוגים, רכישות ושיתופי פעולה אסטרטגיים שאולי קודם לכן לא היו עולים על הדעת. בסחרור בו נתון העולם העסקי והצורך להשתנות ולשנות, קיימת חשיבות גדולה לזהירות בענייני התחברויות. אז לפני שאתם מעורבים בחתונה עסקית עם חברה לוהטת, מומלץ ורצוי לבצע מהלכים נרחבים בהרבה מבדיקת נאותות פיננסית (דיו-דיליג’נס)

מה שהיה הוא לא מה שיהיה

מיזוג בין שתי חברות משלימות, או רכישת חברה המספקת לקונה השלמת ערך אינן שיטות חדשות להתפתחות עסקית. זהו מהלך מסוכן אשר רבים בו הסיכונים על הסיכויים אולם עדיין זוהי שיטה טבעית לחלוטין לגדול. בשווקים וודאיים שהיו לנו עשרות שנים התפתחו שיטות רבות לבדיקת נאותות והן אכן עבדו עד גבול מסוים אולם בעולם בו איעדר וודאות היא המלכה, חייבים להעלות הילוך.
במציאות הנוכחית השוק עובר מהישרדות לצמיחה. חלק בלתי נפרד מתהליכי צמיחה עסקיים הוא העיסוק במיזוגים ורכישות. הסטטיסטיקה גם בעולם שמאחורינו איננה מפרגנת להצלחת תהליכים אלו ובעולם בהפרעה כל מהלך עסקי מהווה אתגר מורכב אף יותר מבעבר. על כן העיסוק בעשייה מיטבית בתחום זה מעלה הילוך בהווה. עד לשנים האחרונות היכולת לנבא הצלחות כלכליות של חברות קדימה התבססה על ניתוח ההצלחות בשלוש שנים רציפות. אולם כבר לפני עידן הקורונה נכנס המשק העולמי לסחרור בו גדילה של חברות, או התרסקותן, לא יכלה לשבת על ניתוח מספרי שלך עסקאות עבר. רמת הרגישות לתנודות השוק עלתה ויש לנתח את ניהול הסיכונים אל מול מכלולים מורכבים בהרבה מתוצאות עסקיות של מספר שנים.

ביניים: בדיקת התכנות (דיו דיליג’נס) תפעולית, אסטרטגית ושיווקית

עולם כה תזזיתי מחייב זהירות יתר כאשר פונים לעסקת מיזוג ורכישה. “בדרך כלל בארגונים גדולים יש גוף שאחראי על הרכישות, ולאחר הרכישה יש גוף אחר שאחראי למיזוג הפעילות. פער השפות של שני הגופים הללו עלול לגרום לכישלון מהדהד של עסקת המיזוג” מסביר יאולוס, “הגוף הרוכש בוחן את העסקה במושגים פיננסיים ובוחן את טיבה לפי המושגים הללו – כדאיות כלכלית, חוסן פיננסי, תרומה למניה ועוד, אך הגוף המחבר מדבר בשפה תפעולית. הגוף המתפעל נדרש לחבר בין הגופים לאחר הרכישה ונשאלת השאלה האם ניתן בכלל לחבר בין הגופים בכל הקשור ליכולות ארגוניות, תרבות, שפה והתאמת הייצור? האם היתרון העסקי של החברה שבזכותו בוצע המיזוג יהיה נוכח גם לאחר ביצוע העסקה?”.

השוק הפך לזירת מסחר דיגיטלית, המכילה בצורה נגישה ריבוי מותגים במקום אחד. המשמעות הנגזרת מכך היא נאמנות בעירבון מוגבל של הצרכנים למותגים, בשל זמינותם ונגישותם של מוצרים חלופיים.

השינויים הללו הפכו את התחום התפעולי, האפור לכאורה, של שרשראות האספקה לנכס אסטרטגי אשר בלעדיו הארגון יהיה, או יחדול.

כל מה שכרוך ברכש, מלאי, ומרכזי הפצה עבר תהליך של הגמשה ושינוי, או במילים אחרות- הפך מגוף תמך לחלק בלתי נפרד מתהליכי הליבה של הארגון החדש.

מדוע חיבור בין גופים יכול להיכשל לאחר ביצוע המיזוג?

“אנחנו רואים זאת רבות. לעיתים יש התנגדות פנימית למיזוג מצד העובדים או ההנהלה, קיימים הבדלי תרבות וה-DNA הארגוני שונה לחלוטין. כאשר רוכשים חברה טכנולוגית, לא תמיד הידע מעוגן בפטנטים והוא שמור בראשם של אנשי המפתח בארגון שבכלל רוצים לפרוש לאחר המיזוג. לעיתים המנגנונים הארגוניים לא מאפשרים מיזוג יעיל וקורה פעמים רבות שבעסקה כזו המאמץ האדיר שנדרש לבצע את החיבור בין הארגונים גורם לעסקה להיות לא כדאית מבחינה פיננסית”.

אם כך, מה הפתרון?

“כיום ארגונים עושים בדיקת נאותות (דיו דיליג’נס) שהיא בעיקרה פיננסית. בבדיקה כזו ההבנה של מה שנעשה בתוך החברה היא מצומצמת. מכיוון שלאור העובדה שהעולם בהפרעה היכולת שלנו להעריך סיכונים ברכישה ירדה, חייבים להבין לעומק את התאמת הארגון להליך המיזוג – עוד טרם החתימה על העסקה, ולא רק אחרי. רק בדיקת דיו דיליג’נס תפעולית-אסטרטגית-שיווקית-תרבותית, כפי שאנו נוהגים לעשות טרם המיזוג, תיתן מענה לשאלות עומק שבראשן סיכויי ההצלחה של המהלך. בדיקת נאותות מסוג זה תבדוק את התאמת ה-DNA של הגוף הנרכש לרוכש, את הבדלי התרבות, את המוצרים הקיימים ושווקי היעד, את ההון האנושי והטכנולוגי. הגוף הרוכש חייב, עוד טרם הרכישה, לקבל תשובות לשאלות כגון: האם למוצרים של החברה הנרכשת יש פוטנציאל? האם הלקוחות שלה ימשיכו איתה קדימה? מהם מנועי הצמיחה? האם בכלל ניתן לחבר בין התשתיות הטכנולוגיות של שני הארגונים? המחיר של בדיקת הדברים הללו לאחר הרכישה יכול להיות יקר מאוד. מכיוון שהעולם השתנה והסיכונים עלו, אי אפשר להשתמש בשיטות עבודה ישנות ולהסתמך רק על בדיקות נאותות פיננסית, חייבים להכיר את הארגון הנרכש לעומק – ברמת הפרטים הקטנים ביותר”.