נשים וארגונים בעשור הבא
- נכתב בתאריך: 09/03/2021
בעשור השלישי של המאה ה-21 העולם כבר איננו ליניארי, הוא כאוטי
מאת: ניל”י גולדפיין
עם סיכום העשור השני של המאה ה-21 התמלאו מדורי הכלכלה בסטטיסטיקות על הפער הקיים בין אחוזי נשים וגברים המכהנים במשרות בכירות, ופערי השכר הקיימים במשק, באותן משרות. כמו כן נסקר נושא הציפיות התרבותיות מנשים, המג’נגלות בין קריירה לבין משפחה, והטרדות מיניות, שעדיין שכיחות בלא מעט ארגונים. חלק מהמאמרים, העוסקים בפערים, משערים כי על מנת לסגור את הפערים בבכירות ובשכר נדרשות כ-260 שנה בהתפתחות ליניארית הגיונית ומוסדרת – מחשבה מאוד מיושנת השייכת למגרש המשחקים של המאה ה-20.
אז זהו, ברוכים הבאים לעשור השלישי של המאה שלנו. העולם כבר איננו ליניארי, הוא כאוטי.
המונח VUCA (ראשי תיבות) מתאר עולם תנודתי ולא צפוי בו מתרחשות כל העת מערבולות של אירועים בלתי צפויים, המשבשים את יכולת התכנון והחיזוי באמצעות כל מודל אותו המציאו מומחים בעבר. תורת מינהל העסקים, כפי שעוצבה בבתי הספר המובילים בעולם במאה ה-20, פושטת את הרגל. לעולם כיום יש חוקיות אחרת והיא – שאין חוקיות.
הכאוס והשיבושים בסביבה המקרו-כלכלית גורמים לארגונים, ולעומדים בראשם, למרוט שערות ולחשב מסלול מחדש. הקרקע נשמטת מתחת לגליונות המספרים והתחזיות, אבל כמו בכל מצב משברי, יש סיכון ויש סיכוי. תלוי כיצד בוחרים להסתכל על המצב.
סיפור על אדמה וזרע
במאה ה-21, בתוך מערבולת של עולם בהפרעה והכפלת קצב של שינוי בתוך שינוי, זהו עניין של בחירה מודעת. ניתן להשתמש במטפורה הבסיסית של חקלאות: “הזרעים” – נשים חזקות, מודעות, פרו-אקטיביות, המשמיעות את קולן ההגיוני, השפוי והאמיץ, משתפות פעולה ומסייעות זו לזו; וגברים נאורים, אמיצים, חכמים, המבינים ומודעים לתרומתו האדירה של גיוון ל”שורות התחתונות” של הפירמה, יכולים, ביחד, להביא לשינוי מהותי בליבת העסקים, ללא קשר לקו זמן ליניארי.
במקביל, וללא קשר להתנהגות הפרטים, הארגון עצמו עשוי להוות זרז לתהליך על ידי טיפוח שקדני של תרבות המוקיעה תופעות אפליה על רקע מגדרי, מענישה על הטרדות מיניות, ויוזמת פעולות המעצימות את הקול הנשי ומהוות איזון מהותי לתמהיל הטאלנט.
“הזרע” – המועסק הבודד, במקרה זה אישה, חייבת ללמוד לטפח ולפתח את עצמה, לעמוד על זכויותיה, לקדם את עצמה באומץ ולהשמיע קול. כולנו, כולל כולנו, נשים וגברים, מהווים עדיין את “דור המדבר” – דור המעבר.
“האדמה”- הארגון, יכול לתקן בעצמו אפליות שכר, קידומים, טיפוח סביבת עבודה מאפשרת לנשים תוך שימת לב על האילוצים (הטכניים, בד”כ) של הורים (כן, כן, גם של גברים) ויותר מכך – לתת במה לקול הנשי על מנת להיות האדמה הטובה בתוכה ישגשגו הזרעים ויביאו ליבול מבורך. המילה השכיחה בארגונים מתקדמים כיום היא המילה “שייכות” (belonging). לא רק לגייס ולקדם, אלא לספק תנאים מיטביים לנשים לזרוח.
לפני כשנה הוצג בבתי הקולנוע סרט פנטזיה מצליח, מהיקום של מרוול, בשם “הפנתר השחור”. מעבר להיות הסרט מצולם להפליא, הוא מציג ממלכה בדיונית בשם ווקאנדה בה השחורים הם “הטובים”, בעלי העליונות הטכנולוגית, הנשים בסרט הן הלוחמות, המנהיגות הטכנולוגיות, וגם אימהות ו”קול המצפון והערכים”. בין הוליווד לבין המציאות יש מערכת יחסים מורכבת, אולם ניתן להבין, דרך האמנות הקולנועית, לאן העולם המערבי פוסע.
הסרטים של השנים האחרונות: “מאחורי המספרים”, “וונדרוומן”, “אויבים”, “מיס מרוול”, מגוון סרטי דיסני החדשים על נשים מנהיגות (“אמיצה”, “מואנה”, “לשבור את הקרח”) ו”הפנתר השחור”, שמים על המפה נשים ומיעוטים ככוח עולה, אשר מתן מקום של כבוד לעוצמותיהם, יגוון וירים כל ארגון, באשר הוא.
במידה שנשים ישתפו פעולה ביניהן ויסייעו זו לזו לתקן עוולות, להתפתח ולהתקדם, ובו-זמנית ארגונים יעשו מאמץ וחשיבה יצירתית בנוגע למתן הזדמנויות טובות ונכונות לנשים, גם אם בשלב זה הן מוגזמות ומלאכותיות, תקופת “התיקון” תהיה קצרה בהרבה מ-260 שנה, והתועלת לכל המעורבים בדבר תהיה גדולה כל כך, עד שאיש לא יבין מדוע לא עשינו את זה קודם.
By GemPlan