כמות מול איכות: האם יותר לידים זה בהכרח יותר טוב?

כולם רוצים לידים וכמה שיותר לידים, אבל האם הם לוקחים בחשבון את כמות הלידים הלא רלוונטיים שמגיעים למערכת ואת המשאבים שצריך להקצות בטיפולם? האם יותר לידים זה בהכרח יותר טוב? רמי יאולוס, מנכ”ל נירם גיתן עם התשובה הנחרצת

הנטייה הטבעית של הארגונים היא לחשוב, שכמה שיותר לידים זה יותר טוב. אז זהו שלא בדיוק. על מנת ליצור “זרם” של לידים, פניות של לקוחות, חברות משקיעות בפרסום שיוצר מודעות, חשיפה וכמובן פניות של לקוחות. הלקוחות פונים לסניפים, חנויות, ומרכזי השרות הטלפוניים של החברה וחלקם משאירים פניות באתר האינטרנט. כל אלו מחוללים פעילות ארגונית, הגוזרת השקעה במשאבים.

הפרסום המסורתי עולה כסף רב ורמת הדיוק שלו היא שאלה ללא תשובה ברורה, אין באמת יכולת לנטר את הקשר בין הפרסום לכמות הלידים הנוצרת, וזהו אמצעי היקפי היוצר מיצוב ומודעות – אלו חשובים כשלעצמם אבל אינם מדויקים. הלידים המחוללים, יוצרים פניות רבות שאינן רלוונטיות ואינם אפקטיביות ויוצרות צורך בתעדוף מחד וטיפוח מאידך.

ככל שכמות הלידים עולה, עולה ההשקעה במשאבי טיפול במשפך הלידים וביחס גבוה בהרבה.

האתגר העומד בפני חברות הוא, איך לייצר מערך מנוהל ומבוקר שכמות הלידים המגיעה תאפשר ניהול משפך אפקטיבי עם יחס המרה מתאים ליכולת הארגון והמשאבים העומדים בפניו. הדגש הוא על הכמות הנכונה של הלידים הנכונים בהיקף משאבים מוגדר, המתאים לצרכי הארגון. במקרה זה, חד משמעית, יותר אינו יותר טוב, ו”אנחנו” לא “רוצים כל הזדמנות” ולפעמים דווקא, כן “עדיף ציפור אחת ביד”.